1. לפניי ערר שהוגש מטעם המדינה על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בתיק מ"ת 2246-08-13, מיום 2.10.2013, אשר ניתנה על-ידי כב' השופט צ' קאפח, ובגדרה נדחתה בקשת המדינה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים במשפטו, ונקבע כי הוא ישוחרר ממעצר בתנאים מגבילים.
רקע והליכים קודמים
2. נגד המשיב ושלוש חברות שהיו בבעלותו (להלן: הנאשמים), הוגש כתב אישום, הכולל שלושה אישומים, כאשר האישום השלישי נוגע למשיב לבדו.
במסגרת האישום הראשון, ייוחסו לנאשמים העבירות הבאות: קשירת קשר עם אדם לעשות פשע, לפי סעיף 499 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); 723 עבירות של שימוש בכל מרמה או תחבולה או הרשאה לאחר להשתמש בהן או עשיית מעשה אחר, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 117(ב)(8) ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ז-1975 (להלן: חוק מע"מ); 22 עבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך כאמור בסעיף 38, וזאת במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 117(ב)(5) ביחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק מע"מ; הכנה, ניהול או הרשאה לאחר להכין או לנהל פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, וזאת במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ; הנאשמים, במזיד ובכוונה להתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להתחמק ממס, הכינו או קיימו או הרשו לאדם להכין או לקיים פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה); 3 עבירות שעניינן, במזיד ובכוונה להתחמק ממס ולעזור לאדם אחר להתחמק ממס, השתמש בכל מרמה עורמה או תחבולה או הרשה להשתמש בהן, בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 220(5) לפקודה.
במסגרת האישום השני, ייוחסו לנאשמים עבירות אלה: עשיית פעולה ברכוש אסור במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו, או עשיית פעולה בו, לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון); עשיית פעולה ברכוש בידיעה שהוא רכוש אסור, לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון.
באישום השלישי, המיוחס, כאמור, למשיב בלבד, יוחסה לו עבירה של שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין (יצוין, כי במסגרת הוראות החיקוק אין צורך לפרט את יסודות העבירה, כפי שעשתה המאשימה במקרה דנן, אלא רק את כותרת העבירה "שיבוש מהלכי משפט").
3. בחלק הכללי של כתב האישום נטען, כי הנאשמות 4-2 הן חברות פרטיות שעיסוקן בסחר בזהב, כאשר בתקופה הרלבנטית לכתב האישום, היה המשיב הבעלים הרשום ומנהלן הרשום של החברות. במועד שאינו ידוע למאשימה, בין אוגוסט 2011 ועד לחודש יוני 2013, רכש אדם בשם סמואל כוכב (להלן: כוכב) זהב "ללא תיעוד", שמקורו בשטחי הרשות הפלסטינאית ובמקומות אחרים, "לשם מכירתו בישראל". נטען בחלק הכללי, כי הנאשמים קנו מכוכב זהב זה (להלן: הזהב השחור) ומכרו אותו ללקוחותיהם, יצואני זהב מישראל. עוד נטען, כי המשיב קשר קשר עם כוכב לביצועה של תכנית עבריינית, אשר נועדה ליתן כסות חשבונאית פיקטיבית לעסקאות, שלפיה מדובר בהתנהלות מסחרית לגיטימית. במסגרת זו, קשרו השניים קשר להוצאת חשבוניות מס ע"ש אחרים, מבלי שאלה ביצעו את העיסקאות המתוארות בחשבוניות.
לשם קידום הקשר ומטרותיו, פעלו הנאשמים, ביחד עם כוכב, להוצאת חשבוניות פיקטיביות לנאשמות, לצורך ניכויין בדיווחיהן למס הכנסה ולשלטונות מע"מ, וזאת על-מנת להתחמק מתשלומי מס הכנסה ומע"מ. עוד נטען, כי לצורך קידום מטרת הקשר ומימושו, קשרו הנאשמים בכתב האישום וכוכב קשר עם אחרים: יעקב אברג'יל (להלן: אברג'יל); יניב פרשה (להלן: פרשה); יורם אליאב (להלן:אליאב); וחיים אביסרור (להלן: אביסרור), לשם הוצאת חשבוניות פיקטיביות, בהן נרשם בכזב כי הם אלה אשר סיפקו את הזהב השחור, באמצעות חברות שונות, וזאת במטרה להתחמק מתשלום מס. בחלק הכללי של כתב האישום אוזכרו 10 חברות (להלן: העוסקים), שלפי הטענה נרשמו עיסקאות שונות בכרטיסי הנהלת החשבונות שלהן, ובמקביל גם בכרטיסי הנהלת החשבונות של הנאשמות, "משל שיקפו עיסקאות אמת מול מוציאן, וכנגדן נרשמו תשלומים שבוצעו לכאורה בגין העיסקאות". באופן זה, כך נטען, התחמקו הנאשמים מתשלום מס במקור, שהיה עליהם לנכותו, בסכום של 86,485,536 ש"ח, וסייעו לאחר להתחמק מתשלומי מע"מ בסכום של 38,637,287 ש"ח. כמו כן, בוצעו עבירות הלבנת הון בסכום של "לכל הפחות", 159,155,073 ש"ח.
4. באישום הראשון נטען על-ידי העוררת כי, לצורך ביצועה של התכנית העבריינית וקידום מטרות הקשר, פעלו הקושרים להסוות את מעשיהם בכך שהפעילו "שליחים" שנבחרו על-ידי כוכב, ואלה פעלו "באופן נסתר ולא פורמלי"; התקיימו מפגשים במחסום בכביש 443, שם נאסף הזהב השחור על-ידי השליחים והוכנס לשטח המדינה; חלק מהזהב השחור הובא על-ידי השליחים לחברות זיקוק, שם זוקק הזהב לדרגת "פיין", ולאחר מכן נמסר הזהב לנאשמים; חלקו האחר של הזהב השחור, שלא נדרש לזיקוק, הובא ישירות אל הנאשמים. במקביל, פעלו הנאשמים ביחד עם כוכב ליצור כסות חשבונאית רציפה למכירת הזהב השחור, במטרה להתחמק מתשלום מס.
נטען בכתב האישום, כי אברג'יל הוציא 492 חשבוניות פיקטיביות על שם חלק מהחברות, הנכללות בקבוצת "העוסקים", באמצעותן ניתנה כסות חשבונאית, תוך שימוש בחברות אחרות. לפי כתב האישום, סכום החשבוניות הפיקטיביות שהוצאו על-ידי אברג'יל עומד על 183,356,399 ש"ח. פרשה הוציא 372 חשבוניות פיקטיביות, באמצעותן ניתנה כסות חשבונאית לאביסרור בע"מ. סכום החשבוניות הפיקטיביות שהוצאו על-ידי פרשה עומד על 119,616,451 ש"ח. אליאב הוציא 277 חשבוניות פיקטיביות על שם חברת ברכה משמים, באמצעותה ניתנה כסות חשבונאית לאביסרור בע"מ. סכום החשבוניות הפיקטיביות בקבוצה זו עומד על 135,875,921 ש"ח. אביסרור עצמו הוציא 723 חשבוניות פיקטיביות על שם אביסרור בע"מ, באמצעותן ניתנה כסות חשבונאית לנאשמות. סכום החשבוניות הפיקטיביות, בחלק זה בלבד, עומד על 267,539,537 ש"ח.
עוד נטען, כי המשיב נתן תמורה כספית לכוכב בעבור הזהב השחור שנמסר לו, כאשר תשלום זה נעשה באמצעות שיקים שנופקו לפרשה, אליאב ואביסרור, והם אשר פרעו את השיקים במשרדים של נותני שירותי מטבע, ואת התמורה מסרו "לשליחים", אשר העבירו את הכסף לכוכב. המדובר, על-פי הטענה, בסכום מזומן אשר נמסר לכוכב, סכום העומד על 120,517,786 ש"ח. בהמשך, וכפי שנטען על-ידי המשיבה, הנאשמים ניכו מאות חשבוניות פיקטיביות, כאשר סכום המע"מ הנובע מהם עומד על כ-40,000,000 ש"ח. כמו כן, לא ניכו הנאשמים מס במקור, כנדרש, בגין הרכישות מכוכב בסכום של כ-90,000,000 ש"ח. בנספחים לאישום הראשון פורטו הסכומים המצטברים, הנובעים מהחשבוניות הפיקטיביות שהוצאו, על-פי הטענה, במסגרת פרשה זו, וכן סכומי המס שמתשלומם התחמקו, לכאורה, הנאשמים.
5. באישום השני נטען כי עבירת המקור אותה ביצעו, לכאורה, הנאשמים, על-פי חוק איסור הלבנת הון, היא קשירת הקשר להוצאת החשבוניות הפיקטיביות, במטרה להתחמק מתשלום מס. הרכוש האסור, כהגדרתו בחוק איסור הלבנת הון, נעוץ בתשלומים שהעבירו הנאשמים לכוכב בגין הזהב השחור, שקיבלו; בסכומי המע"מ שמתשלומם התחמקו הנאשמים; ובזהב השחור עצמו, שנרכש באמצעות החשבוניות הפיקטיביות.
נטען בכתב האישום, כי במעשיהם של הנאשמים, כפי שאלה פורטו באישום הראשון, הם ביצעו פעולות ברכוש אסור בסכום כולל של, לכל הפחות, 159,155,073 ש"ח "במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, מיקומו, תנועותיו, או עשיית פעולה בו, ו/או בידיעה שהוא רכוש אסור", כך לשון כתב האישום.
6. באישום השלישי, נטען כי החקירה הגלויה של משטרת ישראל ורשות המיסים בפרשה זו, החלה ביום 16.6.2013, ובסמוך לכך נעצרו רבים, וביניהם: כוכב, אברג'יל, פרשה, אביסרור, והשליחים. ביום 2.7.2013, נדרש המשיב לחקירה, אך, חרף חיפוש שנערך בביתו בניסיון לאתרו, לא אותר המשיב במועד זה.
עוד נטען, כי המשיב נמנע מלהתייצב במשטרה, למרות שידע כי הוא דרוש לחקירה, ולמרות שהושארו הודעות בביתו ואצל קרוביו. בכתב האישום צוין כי, החל מיום 2.7.2013 ועד ליום 16.7.2013, בוצעו פעולות חקירה רבות ומגוונות בנסיון לאתר את המשיב, אך הלה הסתתר ואף נקט במספר אמצעים, על-מנת למנוע את איתורו. בין היתר, מדובר בהחלפת מקומות לינה; כיבוי המכשיר הסלולארי שלו ושל בת זוגו, בצד שימוש במכשירים מזדמנים; והמנעות משימוש ברכבו האישי.
רק ביום 16.7.2013, יצר המשיב קשר עם היחידה החוקרת, ובאותו יום הוא נעצר. נטען בנוסף, כי "במהלך תקופת ההמלטות", הסתיר המשיב את רכבו הפרטי, מסוג מרצדס, ולא נעתר לדרישת המשטרה לגלות את מיקומו.
הליכים קודמים
7. בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביקשה העוררת לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו. בבקשה נטען, כי בידי העוררת תשתית ראייתית מוצקה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב, ובכלל זה: הודעות של עדים, שחלקם מבהירים את דרך פעולתם המשותפת עם המשיב; מסמכים וחומרים רבים שנתפסו, הקושרים את המשיב ואחרים לעבירות המיוחסות להם בכתב האישום; והאזנות סתר החושפות את הפעילות המתוארת בכתב האישום.
אשר לעילות המעצר, נטען כי מתקיימת במקרה דנן העילה המנוייה בסעיף 21(א)(1)(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), שכן קיים חשש שאם לא ייעצר המשיב, הוא יגרום לשיבוש הליכי המשפט, ישפיע על עדים, ויתחמק מהליכי השפיטה.